הצעת בילוי איכותית ובוגרת לקהל גילאי החמישים 

הכל התחיל למעשה לפני כשלוש שנים , וזאת לאחר תקופה שבה הבנתי כי צריך לעשות מעשה.  מצאתי את עצמי מבלה בסופי שבוע עם חברות וחברים במפגשי סלון סביב שלוחן עמוס בפיצוחים  כשהחבורה מחולקת לעזרת נשים ועזרת גברים. נושאי השיחה היו על פוליטיקה, כדורגל, בדיחות גסות וכך היינו מעבירים את ליל השישי , מודים למארחים נפרדים מהחברים והולכים לישון. בבוקר למחרת הייתי מסתכל על עצמי במראה ושואל את עצמי, זהו? נגמרו החיים? זה מה שאתה אוהב לעשות? כך אתה משעשע את עצמך בסופי שבוע? ועוד שאלות כאלה , כשהתשובה על כולן היא לא חזק. אני שכה אהבתי מוזיקה, שכל חיי הייתי קשור אליה בכל המובנים גם כנגן וגם כדי ג'יי מוצא את עצמי מבלה בצורה כה באנאלית. עם ההרגשה הזו הסתובבתי כשנה כשאני מבין שהעיסוק במוזיקה חסר לי והיעדרות של המוזיקה בחיי משפיעה על תפקודי היום יומי.  במסגרת יעוץ שעברתי אצל מאמנת אישית, ובמסגרת שיחות עימה גילתה המאמנת כי חלק מהתנצלותי השגויה היום יומית נובע מחסך המוזיקה מחיי. היא המליצה לי מיד לחזור ולהתעסק בזה. כששאלתי כיצד בגילי המופלג אעשה חזרה לעיסוק שהמאפיין שלו הוא גיל צעיר, טענה המאמנת בתשובה, אתה לבטח אינך היחידי וכמוך ישנם רבבות. ובמשפט הזה הבנתי כי אותם רבבות יושבים וסובלים בדיוק כמוני. אותם אלה שאוהבים מוזיקה, אוהבים לרקוד לצליליה, במיוחד את הריקודים ההם של שנותיהם הצעירות.. לפיכך נתגבשה בי ההחלטה לעשות מעשה. יצרתי קשר עם חבר ותיק נגן בס וזמר מוכשר בשם איתן ברסלבסקי. איתן בשנות ה-70, וה-80 היה נגן מבוקש ועסוק מאוד בהרכבי החתונות המובילים של התקופה. הוא ניגן בין השאר עם הלהקות המובילות כגון: השחקים, פסגות, שמים, ועוד ועוד. הכישרון והידע טבועים בו עד היום ואפילו השתבחו עם הזמן. יצרתי עם איתן קשר והזמנתי אותו לשיחה בכדי לפרוס בפניו את הרעיון שלי , שמחתי מאוד שהוא הסכים וביחד גיבשנו את המיזם שאפרט אותו להלן. אנו יחד נקים להקה שתכלול בה נגנים מוכשרים ותיקים עם נסיון רב של שנים והלהקה הזו תנגן בנשפי הריקוד שאנו עצמנו נפיק ונארגן, כשהדגש הוא לקהל גילאי ה-50 והמוזיקה שתנוגן תיהיה של  שלושת העשורים המובילים של הפופ הלועזי. שנות ה-60,70,80 והדגש לבצע את החומרים האלה כמו המקור, ללא תוספות של מחשוב  ולהגיע לרמת ביצוע איכותית שתיהיה מושתת על איכויות קוליות, שירה, נגינה, וכשרון.  כשהקונספט גובש באופן תיאורטי, אז עברנו לשלב היישום. תחילה פניתי אל ביתי ליאת, שהיא מעצבת מקצועית ובקשתי ממנה למצוא שם סלוגן לרעיון. ואכן תוך זמן קצר לאחר שלמדה והבינה את הרעיון שעומד מאחורי הקונספט, חזרה עם שם מדהים:  "50&LIVE". הכל מובן בתוך השם. התייחסות לגיל והתייחסות לתוכן האומנותי מוזיקלי.

לאחר ההסכמה לשם עוצב מיד גם לוגו מדהים ולאחריו הועלה אתר אינטרנט לאוויר.  מכאן התחיל תהליך של יחצון, שיווק, פרסום, תדמית של הקונספט והוא נותב אל פורומים חברתיים, אתרים חברתיים, וכל פלטפורמה אינטרנטית שבאמצעותה ניתן להגיע אל קהל היעד.  המטרה הייתה להיות שקולים מבחינת ההוצאה הכספית ולנתב את האמצעים לחתך הגילאים הממוקד ולא סתם פרסום מאסיבי לכלל הקהלים.

מאחר וקיימת אצלי יכולת הכתיבה והניסוח , ניצלתי זאת והתחלתי לפרסם מאמרים כתבות ואת כולם ניתבתי את אתר האינטרנט  שבו פורטו כל האיפיונים, הרעיון הקונספט והתוכן. השאיפה הייתה לגבש רשימת תפוצה שאותה נטפח נעבה ונגדיל ויידע על מועדי הנשפים ומיקומם. עד מהרה נשכר מועדון קטן ברח' הארבעה בתל אביב שיכול האיכלוס שלו הייתה כ-100 איש. לאחר כחודש חזרות גיבשנו את הליין אפ של שירים  והלהקה הייתה מוכנה להופעתה החדשה.  ההזמנות וההודעות על קיום המסיבה הראשונה יצאו לדרך ותאריך היעד הגיע. ביום ששי קיץ שנת 2008, נפתחו דלתות המועדון ובפתחם התייצבו כ-200 בליינים תואמי גיל ורקע. עמדנו חסרי אונים מול הביקוש ובאותם רגעים הבנו כי בידנו רעיון שאיש לא עלה על כך.  מסתבר שכל המועדונים האחרים שהיו, הציעו צורת בילוי דומה אך שונה. כל המועדונים הסתפקו בדי ג'יי שמפאת גילו הצעיר לא ידע לפגוע ברצון הקהל. החומרים שניגן באמצעות המחשבים לא הזיזו את הקהל,. ולעומת זאת במקרה שלנו, כשהלהקה התחילה לנגן רחבת הריקודים נשטפה  בקהל רב שלא עזב אותה במהלך כל הערב עד מיצוי הצליל האחרון שהלהקה השמיעה. באותו ערב, למרות הרבים שהתאכזבו כי לא היה להם מקום, הבנו כי את הרעיון הזה חייבים למנף ולארגן אותו נכון. רשימת התפוצה החלה  לגדול. כמות המיילים שזרמה אלינו הייתה  מדהימה. כאן הבנתי שמאותה תופעה שאני סבלתי, מסתבר שרבבות סבלו וסובלים היום. מסתבר שגילאי ה-50 הפסיקו לבלות כיון שמה שהוצע להם כבילוי היה מושתת על ידע של מפיקים צעירים, שאינם יודעים לקרוא ולהבין את הקהל הבוגר והאיכותי. המפיקים הצעירים מבינים באופן חלקי ורדוד את אהבת הקהל הבוגר ואת רצונותיו. לכן המיזם שאני עומד מאחוריו הוא מיזם שמגיע מהשטח תוך הבנת הרקע בגלל הגיל, הבגרות והניסיון. ועוד הבנתי כי קהל גילאי ה-50 אוהב מאוד לבלות, לרקוד ולהאזין למוזיקה שאליה הוא מחובר הרבה יותר מאשר לשבת בסלון של בית לפצח פיצוחים, ולבקר את כולם ולקטר על מר גורלו...

נכון להיום לאחר כשלוש שנות פעילות, ולאחר שעברנו לא מעט מועדונים שחלקם היו מאוד נעימים וחלקם לא היו ראויים לארח את ליין המסיבות, אנו ממוקמים במועדון שממוקם בשרון, נגיש מאוד לכבישים הראשיים, עם חניה בשפע, מסביבו שטחי חקלאות מוריקים עם אויר נעים. הנסיעה אליו עם ההרגשה של מחוץ לעיר תורמת לאווירה של בילוי ויחודיות  לעומת המועדונים האחרים הממוקמים באזורי תעשיה חשוכים, או באזורי צפיפות בילוי שהנגישות אליהם היא בעייתית.

לאור הנסיון והידע שצברנו במהלך התקופה , הצלחנו להפיק את המסיבות על העיקרון שידוע בשם: "הכל כלול". הכוונה שבמחיר הכרטיס אנו נעניק את כל מרכיב הבילוי. וכוונתי שמעבר למקום ישיבה נאות סביב שולחן, לצד רחבת הריקודים, האורח יקבל ארוחת ערב בשרית מושלמת שמורכבת מסלטים, תוספות קינוחים. ובנוסך את כל סוגי השתייה הקלה, קרה חמה על סוגיה עם וודקה וגם יין. כל התוספות האלה במחיר הכרטיס.

בשנה האחרונה הפעילות של המסיבות תפסה תאוצה ומתקיימת אחת לשבועיים או שלושה.  קהל גילאי ה-50 גילה את צורת הבילוי הזו והחל פוקד את המועדון בצורה מלאה. במסגרת הפרסומים שאנו עושים כל העת, הצלחתי להשתלב בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 הנקראת  "לחיות טוב" עם המנחים קובי מחט ואפרת רייטן ובתוכנית פרסתי את משנתי במשך כ-8 דקות ארוכות. החשיפה הזו מינפה את המסיבות לעין שיעור. רבות ורבים ראו את השידור ומיד איתרו אותנו ביקשו להצטרף לרשימת התפוצה כדי לדעת מתי המסיבות מתקיימות. כמו כן בכתבה שהתפרסמה בשבועון  "לאשה" רואיינתי על ידי כתבת העיתון שפרסה את אפיק הבילוי שלנו. גם חשיפה זו תרמה לא מעט. כיום אנו עומדים עם רשימה של מספר אלפי בליינים ובליניות כשכולם שייכים לשנתון המתאים  ובכל מסיבה אנו למעשה מסיימים את הרישום כשלושה ימים ממועד קיומה.

לנו כמפיקים וכנגנים , לראות את האולם מלא ואת רחבת הריקודים עמוסה בקהל חייכן וזוהר, הסיפוק הוא אדיר.  כל זה רק מראה על נכונות הרעיון על ההתנהלות הראויה ורק מעודד אותנו להשתדל, לשפר ולהאזין להערות שמגיעות מהאורחים ולהפנימם.